הוסף את שיתוף הכפתורים ל- FacebookFacebookfacebookshare ל- Twittertwittertwittershare ל- pinterestpinterestpinterestshare to moreaddthismore5
באזורים רבים במדינה חשיפה למחלת ליים נושאת קרציות היא לרוב פחד מוגזם, המועסקת כדי לדרוש בדיקה מיותרת של כלבים אסימפטומטיים, לעידוד חיסון ליים שנוי במחלוקת של חולים וטרינריים. אפילו באזורים במדינה, שם חשיפת ליים גבוהה, כמו צפון -מזרח, דווח כי עד 90% מחיות המחמד שנחשפות באופן טבעי למחלת ליים לעולם לא חולים או מפתחים תסמינים של מחלה.
עד 50% מהכלבים האסימפטומטיים יכולים לבדוק חיוביים באזורים מסוימים, ולעתים קרובות לגרום לשימוש לא הולם בקורסים ממושכים של טיפול אנטיביוטי. בעוד שאחוז קטן של כלבים יכול לפתח תסמינים של צליעה משתנה, חום, תסמינים נוירולוגיים או לב נדירים, כלבי הצליעה והחום מגיבים די מהיר לאנטיביוטיקה, וחיות מחמד המתגוררות באזורי ליים, המציגים תסמינים אלה, הם באמת היחידים כאלה שצריך לבדוק. מהלך הטיפול הוא בדרך כלל 3-4 שבועות. בהחלט יש לתרגל מניעת קרציות טובה באזורים כאלה באמצעות מוצרים כמו Frontline Plus, K9 Advantix, או חלופות טבעיות יותר.
האיום הבריאותי היחידים לטווח הארוך שראיתי אצל כלבים חיוביים לליים, במיוחד קווים גנטיים מסוימים של לברדורים ורטיברי זהב, הוא התפתחות של סוג של בעיה בכליות לטווח הארוך בו מתרחש אובדן מוגזם של אובדן חלבון בשתן, ובסופו של דבר כתוצאה מכך באי ספיקת כליות ו/או שמירת נוזלים. לפיכך כל חיית מחמד הבודקת חיובית למחלת ליים צריכה להיות בעלת בדיקת שתן תקופתית פעם אחת בלבד (במיוחד אם אין להם תסמיני מפרקים של מחלת ליים) כדי לפקח על אובדן חלבון בשתן. בדיקה חוזרת ונשנית של חיות מחמד ללא תסמינים של מחלת ליים היא בזבוז כסף לדעתי ללקוחות ועלול לגרום לשימוש לרעה בטיפול אנטיביוטי דרך הפה, מכיוון שכלבים רבים חיוביים ליים יכולים להישאר חיוביים במשך חודשים עד שנים ולעולם לא חולים.
Leave a Reply